קח תאכל 402 ערן צור בתיאטרון הסטודיו 13.5.22

ושוב אנחנו במרכז החדר. הפעם החדר הוא מעט יותר גדול, והקהל גם הוא, מעט יותר גדול ומעט יותר מדושן.ולשעה קלה, מרכז הכרמל המנומנם מקבל את פניו של מי שגדל כאן בין הרגליים שלנו, ערן צור והוא זמר טוב. טוב במובן הזה שהופעה שלו די מסדרת לך את הראש, ובהגיע הקתרזיס של הערב, השיר "בדידותי" שנכתב כאן על הכרמל והתגלגל לימים לאלבומה של "טאטו", הקהל אז חובר אל ערן צור בשירה בציבור, זה רגע מכונן, רגע שכולנו נזכור לתמיד. 

נקודת החיבור האישית שלי הערב היא בשיר "המסלול המואר", חודשיים אחרי הגולדמונד, החלטתי להשלים קצת פערים ולהאזין לאלבום האולפן האחרון שלו. זאת חוויה שהכי טוב לעשות אותה ברחובות תל אביב, כי זה אלבום מאוד תל אביבי ואורבני במהותו. אבל דווקא פה בחיפה כשהוא מבצע את השיר היפה הזה אז אני מרגיש את החיבור האותנטי אל הנשמה שלי, והמטען שהמילים בשיר הזה נושאות. 

בסוף ההופעה הם יגידו,"איזה בסיסט גדול הוא",  "אבל הוא גם עדיין זמר נהדר". והוא בסך הכל אוניה שהגיע אל חופי הנמל של חיפה כדי לפרוק את מטענה. בהופיעו כסולן, אני מתחיל להתגעגע לימים של הופעות להקה, עם רם אוריון לצידו, וחשמל אמיתי באוויר. ובגלגלך את המחשבה הזאת בינך לבינך מתחזקת בך ההבנה שאין בחיפה שום מקום ראוי להופעות רוק קטנות.

ערן צור מודע היטב לאיש שיושב מולו על הקונסולה, זה איתי, איש מרתף, בפי חבריו. מיתולוגיה בפני עצמו שכבר שלושים שנה אמון על מלאכת הבאת מיטב אמני ישראל לחיפה. כולם היו אצלו, דני ליטני, דני רובס, קטיפה שחורה, מיקה קרני, קורין אלאל רונית שחר, דניאל סלומון ואפילו אהוד בנאי. זאת משימה לא קלה, ומלווה תמיד בגלים בלתי נמנעים של ציניות. אבל איתי הוא הלב של כולנו. ערן צור הוא מאלה שזוכרים לאיתי חסד נעורים וממשיך לפקוד את המקום החדש שמשמש לו כאכסניה, תיאטרון הסטודיו בבית הכט. כן, מישהו שכח לעדכן את ערן צור שכבר אין יותר בית רוטשילד, ושזה הכט עכשיו. במקור, מרתף עשר שכן במרתף של אותו הבניין, אחר כך נדד להדר, ואחר כך נסגר. 

בגילגול הנוכחי אנחנו נמצאים על הגג של הבניין. זה חודשיים אחרי ההופעה הקודמת של ערן צור בגולדמונד, שבעקבותיה האתר הזה חזר לתפקד בתור אתר עם טור יומי שנכתב מדי יום. אז זה גם נקודת ציון למה שנקרא השקפה על עצמך בנקודות ציון לאורך ציר הזמן. זה נותן פרספקטיבה וגם מציין שבסך הכל, הכל בסדר, אפשר להיות רגועים. כנראה שעשיתי פה משהו טוב, לשם שינוי. 

אני אוהב אוהב אוהב, הוא המשפט שנשאר תמיד בראש בסוף כל הופעה כזאת של ערן צור. ואני אוהב להוריד את הטורים האלה מייד אחרי שההופעה מסתיימת כשהתחושה עדיין טריה וברורה. הרבה אנרגיה טובה הייתה שם. חוויה טובה הייתה שם. הופעות טובות יש בחיפה, ואמנים רבים שגדלו מתוכה, ערן צור הוא אחד מהם. 

TROY