13 Aug
13Aug

לאט לאט ומשום מקום, אלפי מאזינים ברחבי העולם בחרו בשמיים של פדות בתור הפסקול שלהם. וזה לא מובן מאליו, זאת רצועה של עשר דקות! הנה הסיפור שעומד מאחוריה. 


השנה הייתה 2008, ובאולפן של יזהר אשדות בדיוק הגיע זמר אחד להקליט איזה שיר. זמר אחר בדיוק עבר בשנקין וניגש לאולפן להגיד שלום. פדות, מנהלת האולפן באותו היום מייד נגשה אליו ואמרה, "שלמה לא כל כך אוהב שיש פה אנשים, אז תצטרך ללכת". אז אמרתי לפדות שחסר לי מילה אחת לטקסט שבדיוק כתבתי. פדות אמרה, "חושך". כתבתי, והלכתי. 

וכך נולד "בחושך של פדות". 

אחר כך הגיע רפאל, סטודנט מתלמד מגרמניה, שהגיע לסיבוב לימודים חצי פוליטי חצי התנדבותי ברחבי המזרח התיכון. הוא בדיוק עבר בין לבנון לישראל ולעיראק, לא בדיוק שילוב רגיל. 

למשך לילה או שניים הוא התארח אצלנו בחיפה, ואז הוקלט המלל הזה בשפה האנגלית שנדגם לתוך מה שהפך להיות אחר כך "בחושך של פדות". זה רפאל שמדבר כל מיני מילים מתוך ליבו, שברי רעיונות ודברים שאסף. זה היה ביקור  יוצא דופן. מטען האודיו שהותיר אחריו הוא  נדיר וחד פעמי. 

קצת לפני שעלה לרכבת שלקחה אותו לנתב"ג השוטרים בכניסה לתחנת הרכבת בחוף הכרמל עיכבו אותו כי מצאו ספרים של החזבאללה אצלו בתיק. משהו בקלילות הגרמנית שלו וזה שלא היה מגולח וקצת מעופף גרם להם לחשוד. הרמתי טלפון אז לראש מדור חקירות של יחה"א בצפון כדי שיועילו לשחרר אותו מהר לפני שיאחר לטיסה שלו. זה היה באמת מזל, ועל הדקה התשעים, רפאל שלח הודעה בסקייפ לפני שעלה למטוס ואמר תודה. 

כמה חודשים לאחר מכן יזהר אשדות בעצמו הגיח באחד מהערבים אל אולפנו והוריד ערוצי גיטרה חשמלית אל תוך הרצועה הזאת. באותו זמן בלייב אני וקומטה הוספנו עוד ערוץ או שניים של קולות ליווי. במיקס בהמשך בחרתי להשאיר את הגיטרה הזאת מקדימה. בניגוד למה שאולי מקובל לעשות במיקסים. לתת לדיסטורשן להתבטא. לא להחביא.

"בחושך של פדות" הסתתר במשך כל אותן שנים בתוך האלבום שנקרא troy re:turn זה שדוד פולנסקי (ואלס עם בשיר) צייר לו את העטיפה. 

רק השנה שלפתי אותו משם והרמתי טלפון לחברה אחרת בגרמניה, הזמרת הנהדרת מרלה גלן.  השורה החדשה שחשבתי עליה, ברוח הימים האלה, היא  

Pdut in the skies 

מרלה הפליאה בקולה, ואז בעריכה היא קיבלה מימד מפלצתי ממש. זה מה שאני אוהב במוסיקה בעצם, עשייה שהיא לצורך העשייה. מה שנקרא כייף טהור. 

 אני לא באמת מודע לאיך זה קרה, אולי העטיפה (עיצוב שלי), אולי ההצדעה לשיר ההוא של ביטלס בשם השיר. אתה אף פעם לא יודע מאיפה זה בא לך, אבל אלפי מאזינים בספוטיפיי לא משקרים. 

השמיים של פדות עשו את דרכם אל אוזני המאזינים ללא כל פרומו או משהו מיוחד שעשיתי כדי לדחוף אותו קדימה. אפילו קרדיט ליזהר או למרלה אין.

יבורכו האוזניים השומעות. 

TROY

 



הערות
* כתובת הדואר האלקטרוני לא תוצג באתר.