ערן צור השיק אלבום מעולה - סימנים מקדימים

ערן צור סימנים מקדימים * צילומים בגולדמונד: TROY

ערן צור, פוזה אופיינית, צלמתי אני לפני כמה שנים בגולדמונד ספרים בחיפה.  באמת, אחת ההופעות הכי טובות שהיו. 

חייבים להתחיל עם השיר "תמיד", הבס הזה, שיש בו כל כך הרבה נחמה, כמו ניחום אבלים או השלמה, או כמו הפסקול שבסוף הסרט אחרי שהדראמה אזלה והדמעות זלגו, והגיבור שנסע להציל את ההוא שההם חטפו הציל את כולם, חיבוקים וזה, עכשיו כולם בחזרה בבית. זה שיר שמסכם את החיים של החיים.  ויש פה גם גיטרות פסגות של חבר שלי, רון בונקר. 

ובגלל הבס הזה אני כותב את הביקורת הזאת. מתוך מה שהפך להיות חלק מפסקול החיים שלי בחודשים האחרונים, זה האלבום אחרון של ערן צור, "סימנים מקדימים".

"מי האישה" עוד רצועה מופתית, זה בעצם שיר שכתב זמר רומנטיקן באייטיז, ונשתל בטעות באזור הזמן שלנו. זה כאילו מישהו השתיל לערנצור ai של כריס דה-ברג בראש וזה מה שיצא. 

שבתות וחגים הוא ביצוע קצת מקריפ לשירה של יהודית רביץ, עם רוח הרפאים של קורין אלאל שמרחף בתוכו.  במקור, מתוך אלבומה הכובש כל של יודית, "באה מאהבה", עם הקלידים המסוונרים של ירון בכר והמילים של ינעקלה רוטבליט. אלבום שבאמת עשה עבודה. לקחת ולהאיר לשם ספוט קטן זה תמיד דבר טוב, בייחוד כשזה מגיע מהצד של מי שלא ציפינו ממנו לעשות דבר כזה. 

למחוק ראיות הוא שיר מרכזי מבחינת התמה המובילה של האלבום. קודר, אפל ולא מנסה לטשטש.  אני אוהב אותו דווקא בגלל הוייב האנדרגראונדי שלו. 

ויש באלבום זה עוד רצועות מופת, "סימנים מקדימים", שיר הנושא, "תגלי לי" הרומנטי גם כן, ו"עתידות" עם אורי פרוסט.  אבל אלוהים ברא את ספוטיפיי כדי שתוכלו להקשיב לאלבום הזה בשלמותו בלי שתיתנו ליוטיוב להפריע לכם באמצע. 

אלבום ממש ממש טוב. 

TROY