אילן וירצברג, מערבולת מותר ואסור

“מערבולת מותר ואסור” הוא אלבום חדש לאילן וירצברג. הוא ניתן להשגה און ליין אפשר להוריד אותו מכאן, שתיים וחצי דקות של חילופי חומרים דרך הפייפל שלכם, והשירים האלה מונחים לבטח להאזנה מעל גבי המחשב שלכם. כבר לא צריך לטרוח לגשת אל חנות הדיסקים המקומית. אם כי מהדורת הרשת נעדרת דברים כמו קרדיטים למשתתפים או את מילות השירים. לא משהו שאמור להפריע להאזין לשירים עצמם, וגם המחיר קורץ (29.90 אם אתם מתעקשים). חוץ מוירצ יש באלבום את עדי דגני בקלידים, ואת המילים אפשר להוריד כאן

זאת בהחלט המתנה האידיאלית לקיץ הזה, והשירים שעשויים לשמור על תקינות שפויות דעתכם בשבועות הקרובים, כשהעולם מסביב ממשיך – כרגיל – להתמוטט.

וירצ הוא הרוקר הבכיר ביותר שצמח בעולם הרוק המקומי, וללא הספק העקבי ביותר מבין כולם. כבר שנים שהוא ללא הפוגה מקליט ומשחרר אלבומים, בלי תירוצים ובלי לעצור. אלבומי רוק מופתיים, מופקים היטב, מוקפדים מאוד.

אילן הוא חבר ישן (במציאות וגם במוזיקה), לגשת ולפגוש כל פעם מחדש. מאוד מוזיקאלי ביצירה שלו, מאוד פורה ומאוד מחובר אל העצמי הפנימי שלו, שמצליח לרגש לייצר שירים עגולים מאוד, שירים שיש חסד מובנה בתוכם. מלבד קולו הדחוס היטב לתוך המקרופון שברשותו, ישנה תמיד הגיטרה שלו.

“מערבולת מותר ואסור” הוא שמו של השיר המוביל, שיר באמת משובח, מסוג אלה שעומדים גבוה מכל השאר. לוירצ יש לפחות שיר אחד כזה בכל אלבום. המילים לשיר הזה ובכלל לרוב השירים באלבום נכתבו בידי ענבר חודציזן, משוררת צעירה.

זה אלבום שחודר לאט, ודרך דברים קטנים ומועילים. חומרים פשוטים שמוטבעים עמוק בתוך ההפקה הזאת, שהיא מסוג ההפקות המשתבחות שנרקמות לאורך הרבה זמן. צלילים סינטי עדינים, נגיעות פסנתר זורמות (הקרדיט לקלידים שייך לעדי דגני, ויש כאלה מאוד יפים לאורך כל האלבום) ושטיחי קולות מסונטזים בהמשך ב”אולי כבר עכשיו”, מן שיר כזה שצריך לחדור מייד אל הקאנון הלאומי של שירים ישראלים, כאלה שצריך לשיר בטקסי זיכרון בעוד כמה שנים, ולהשמיע ברדיו בימים עצובים.

“יום חדש” הוא שיר מסע ארוך עם פסנתר מעולה שמדגדג בכל קצות העצבים בגוף, סינטי אפקטים וגיטרות נמרחות על גבול הפינק פלוידיות. כמעט שבע דקות של עונג צרוף.

“זבוב על הקיר” הוא שיר רוק תובעני, שמשלב גיטרות לצד אלמנטים של מוזיקה קלאסית, מזכיר את טובה גרטנר באופי שלו. מזכיר גם את טובה גרטנר בקולות הרקע. ובכלל מזכיר שוירצ מנגן בימים אלה (לצד זוהר פז) עם גרטנר בהופעות. רוצה להיות זבוב על הקיר / של המחשבות שלך / מה עובר לך בראש / רוצה לדעת (המילים של וירצ).

“משחק שלא נגמר” הוא רוקנרול גיטרות במיטבו. עם סינטי שנבלע לו שם מאחורה רחוק ברקע.

אהבה, משחק שלא נגמר
פעם אני ופעם את
וככה זה נמשך
משחק שלא נגמר

(המילים של אילן גם כאן)

“מה זאת אומרת אהבה” הוא מהשירים האלה שרוצים להיות גלגל”צ. מן שיר קיץ וירצברגי רוקנרולי.

“מערבולת מותר ואסור” לוקח אותך בחוזקה כל פעם שתאזין לו. הוא שיר שמספר סיפור, כמו סרט קצר או מחזה.

“סערה בלב” הוא מהשירים היותר עמוקים באלבום הזה. כנראה גם שיר חשוב במיוחד לאילן, לכן טרח להעלותו ליוטיוב (והקליפ למעלה).

“עדיף שתשתוק” עושה שימוש חתרני משהו בצלילי דידג’דרו, בסימפולים ובקולות מסונטזים, במקהלת הקולות האלה המאוד וירצברגית “בענן של אבק”, מקהלה שתמשיך להתנגן בראש שלך עוד שעות ארוכות אחרי שתניח את האלבום הזה בצד.

תחזור אליו שוב למחרת, יותר טוב ממזגן. עדיף שתשתוק ותאזין.

TROY

troy@troy.co.il

 

This entry was posted in כללי. Bookmark the permalink.

Comments are closed.